החלטה בתיק ת"א 105878-01

החלטה זו משלימה את פסק הדין שניתן על ידי ביום 8.5.2011 ומתייחסת לניכויים שיש לנכות מן הסכומים שנפסקו לתובע, בגין תגמולי מל"ל, נכות כללית, הקשורים לאירועים נשוא התביעה.

לטענת ב"כ המבקשים, המסתמך על הלכת פרלה עמר, [רע"א 3953/01 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ], יש לנכות 53% מתגמולי המל"ל. ב"כ המבקשים מגיע לשיעור זה של ניכוי תוך השוואה הנכות התפקודית שנקבעה בפסק הדין, בשיעור 40% לסך הנכות התפקודית שנקבעה במל"ל, והעומדת על 75%.

ב"כ המשיב חולק על עצם הגשת הבקשה, לטעמו באיחור, ועל דרך החישוב של ב"כ המבקשים.

לגופו של חישוב הניכויים, ב"כ המשיב מסתמך על ההלכה שנקבעה בעקבות הלכת פרלה עמר, ברע"א 1459/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, לפיה יש לבצע את החישוב לפי שיטת השקלול המתמטית שנקבעה שם, לפיה יש לבחון את הפער בין מצבו הנוכחי של התובע לבין המצב שהיה בו אלמלא התאונה. ובמילים אחרות, יש לעמוד על הפער בין הנכות הכוללת המשוקללת של התובע לבין נכותו המשוקללת לפני התאונה או זו שלא הושפעה מן התאונה. את השיעור היחסי של פער זה יש לחלץ מתוך סך הנכות של התובע והתוצאה המתקבלת הינה השיעור שבו יש לנכות את תגמולי המל"ל בתביעת הנפגע.

הצדק עם ב"כ המשיב/התובע. לא היה כל מקום לערוך חשוב המבוסס על הנכויות התפקודיות. הפסיקה התייחסה תמיד, לשעורי הנכות הרפואית.

גם לגופו של עניין, אופן החישוב שנקבע ברעא 1459/10, דהיינו: שיטת השקלול המתמטית, היא הקובעת לענייננו, וכלשונו של בית המשפט שם: "ראשית, מה היה מצבו הבריאותי של הנפגע אלמלא התאונה. לאמור, מאלו נכויות הוא סבל בלא קשר אל התאונה. ושנית, באיזה מצב נתון הוא היום. הפער היחסי שבין שני המצבים האלה, לאמור מצבו היום ומצבו אלמלא התאונה, הוא הנתון שעלינו לחלץ מן הנתונים המוכחים במשפט".

-ראשית, יש לקבוע את שיעור הנכות הרפואית המשוקללת של התובע עובר לאירועים נשוא התביעה וללא קשר עמם [א].

-שנית, יש לקבוע את שיעור הנכות הרפואית המשוקללת של התובע היום[ב].

-שלישית, יש לחשב את הפער בין הנכויות המשוקללות אז והיום [ג] = [ב] פחות [א]

שיעור ניכוי המל"ל [ד] הינו בהתאם ליחס שבין [ג] לסך נכותו המשוקללת [ב].

[א] נכותו של התובע שאינה קשורה לאירועים נשוא התביעה:

נכויות אלו, על פי קביעת המל"ל הן  כדלקמן:

15% - ירידה בשמיעה

10% - טנטון

[ויוער כי  הואיל ומומחה בית המשפט קבע כי לתובע לא נותרה נכות בתחום א.א.ג בעקבות האירועים נשוא התביעה, יש לייחס את מלא הנכות בתחום א.א.ג שנקבעה במל"ל נכות כללית למצב קודם].

10% - פגיעה בכתף.

בנוסף, נקבעו לתובע נכויות בתחומים בהם קבעו גם מומחי בית המשפט נכויות, כדלקמן:

ע"ש מותני - 30% לעומת 10% מומחה בית המשפט - הנכות שאינה קשורה לתאונה הינה, אפוא 20%.

פסיכיאטרי - 40% לעומת 5% מומחה בית המשפט - הנכות שאינה קשורה לתאונה הינה, אפוא 35%.